כשהייתי ילד, בכל יום שלישי אחרי הפעולה של "בני המושבים" בשמשית, הייתי הולך למכולת המקומית וקונה לעצמי טילון (פקאן אקסטרים). בשנת 2003, אותו טילון עלה לי 7 שקלים. בשנת 2015 כבר שילמתי עליו 10 שקלים, והיום, בשנת 2025 כשאני קונה לבנות שלי טילון, הוא כבר עולה 13 שקלים. זה אותו המוצר בדיוק, רק המחיר משתנה.
אגב, אם בוחנים מה הייתה האינפלציה, או במילים אחרות כמה עלה מדד המחירים לצרכן באותם שנים – עלייה של 55%.
היינו אמורים לראות עלייה קצת פחות חדה במחירים הטילונים.
בפוסט הראשון אתמקד בעיקר באיך מחושבת האינפלציה.
מדד המחירים לצרכן מחושב ומפורסם ע"י הלמ"ס ב15 לכל חודש. הוא בוחן את השינויים במחירים של סל מוצרים ושירותים שמייצג את הצריכה הממוצעת של משק בית ישראלי. הסל הזה כולל מאות פריטים – החל ממוצרי מזון, דרך הוצאות דיור, ועד שירותים כמו חינוך, בריאות ובידור.
עברתי על סל המוצרים הזה אתמול, מאוד מעניין לראות אילו מוצרים הלמ"ס בחרה לעקוב אחריהם, וכמה מהם אתם כמשק בית צורכים (קישור לקובץ בתגובה הראשונה).
אז כמה דברים שבטח לא ידעתם שמופיעים באותו סל מוצרים:
תספורת גברית בסיסית – נמדדת מדי חודש, עם מחיר ממוצע במספרות עממיות.
טיפול וטרינרי לכלב – כולל גם חיסונים וטיפולים שגרתיים.
עוגת שמרים במאפייה – לא רק לחם אחיד.
התקנת תריסים חשמליים – כי גם שירותים לבית נמדדים, לא רק המוצרים עצמם.
מניקור ולק ג'ל – טיפוח אישי נכנס בעשור האחרון למדד.
שיעור פרטי במתמטיקה או פסיכומטרי.
משלוח בקנייה באונליין – נכנס למדד מרגע שמשלוחים הם עלות נפרדת.
עוד נקודה מעניינת, יש סעיף שלם של ארוחות מחוץ לבית, ויש ממש הפרדה בין מסעדות ופאבים, מזון מהיר, בתי קפה, וחנויות נוחות. ואפשר לראות לפי המשקל, שאנחנו צורכים מסעדות ופאבים פי 3-4 מאשר מזון מהיר – שזה מעודד.
אתם בטח חושבים לעצמכם, אני בכלל לא צורך חלק מהותי מהדברים האלה, מי קבע שאלו יהיו המוצרים?
אז קודם כל, בדקתי עבור משק הבית הפרטי שלי, ממש עברתי על כלל המוצרים וסימנתי מה אנחנו צורכים.
76.6% מהסל, זה המספר שלי. אז לדעתי הם לא כל כך רחוקים.
ממליץ לכם לעשות את הבדיקה, זה מעניין ומרענן.
ולגבי התהליך, נתחיל מהסל עצמו, ואז נעבור למחירים:
סל המוצרים – הסל מכיל כ1,350 מוצרים שונים. סל המוצרים לא משתנה לעיתים קרובות. הלמס מבצעת סקר משקי בית שנתי, בו היא בוחנת את הרגלי הצריכה ואת השינויים בהם. היא פונה לסדר גודל של 10,000 משקי בית, ואגב, השתתפות בסקר הרשמי של הלמס היא חובה אם פנו אליכם.
אחת לשנה שנתיים היא מעדכנת את המשקל של כל מוצר בסל אם היא מבינה שיש בכך צורך. לדוגמא, אם יותר אנשים צורכים סטרימינג ופחות כבלים, זה לא שינוי שנזהה מחודש לחודש, אבל הוא כן משמעותי בראייה שנתית.
השינוי החודשי במחירי המוצרים – הלמ"ס שולחת את הסוקרים שלה ל3500 נקודות מכירה שונות, ובוחנת מה המחיר בפועל – כולל מבצעים, שינוי גודל האריזה, וכו. יש מוצרים בהם הבחינה נעשת דיגיטלית – טיסות, תרבות, מוצרי חשמל, וכו.
קטגוריות עיקריות במדד והמשקל שלהן:
דיור (27% – 18 + 9 ) – שכר דירה משוער, חשמל, מים, תיקונים לבית.
תחבורה ותקשורת (19%) – רכב, דלק, תחבורה ציבורית, אינטרנט וסלולר.
מזון, פרט לירקות ופירות (15%) – לחם, מוצרי חלב, בשר ודגנים.
חינוך, תרבות ובידור (9%) – גנים, חוגים, כרטיסי קולנוע, מנויים.
בריאות (6%) – רופאים, תרופות, ביטוחים ושירותים רפואיים.
שונות (6%) – טיפוח אישי, עיתונים, שירותים כלליים נוספים.
ירקות ופירות (3%) – עגבניות, תפוחים, בננות, מלפפונים וכד'.
הלבשה והנעלה (3%) – בגדים, נעליים, הלבשה תחתונה.
ריהוט וציוד לבית (3%) – מיטות, שולחנות, מוצרי חשמל.
אפשר לראות שריהוט וציוד לבית תופסים משקל יחסית נמוך למרות שהוצאה על דייסון חדש, או מכונת כביסה מסתכמת לפעמים בכמה אלפי שקלים. אבל הלמ"ס מחשבת אחת לכמה שנים תדרשו להחליף את אותו מכשיר, ולכן המחיר מחושב לפי משך חיי המוצר באופן ממוצע.
בפוסטים הבאים – מה הבעיות במדד המחירים לצרכן, במה אנחנו שונים ממדינות אחרות, למה אכפת לי בכלל מהשינוי במדד המחירים לצרכן, והאם אפשר להימנע מאותה השפעה.
מקווה שהחכמנו קצת!
ואם אתם רוצים לקבל תוכן כזה בצורה יותר ישירה, מוזמנים לקבוצת הוואטספ שלי, שם תוכלו לקרוא מיד כשאני מפרסם, וגם לקבל מידי פעם אפשרויות השקעה מעניינות.
